שמירה על מחממי האינפרא-אדום שלכם בסביבות לחותיות
שימוש במנורות אינפרא-אדום בסביבה לחה – כמו בחדרי אמבטיה או באכסניות לבעלי חיים – יכול להיות מסוכן אם לא נוקטים באמצעי זהירות. חום גבוה בשילוב עם לחות יוצרים תנאים שעלולים לגרום לקצרים ולדליפות. אי אפשר פשוט להניח את המנורות במעטפת רגילה ולקוות לטוב. כדי לשמור על בטיחותן, יש להקפיד על בחירת חומרים איכותיים ועל אטימת החיבורים בצורה טובה.
המאבק נגד הלחות
בחדרים לחים, אדי המים אינם רק מעצבנים – הם גם מוליכי חשמל. אם הלחות מגיעה לקצוות האלקטרודות, היא יוצרת מסלול ישיר לקרקע. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובחומרי عازل ספציפיים בקצוות המנורות. חומרים אלו עמידים גם כאשר הם רטובים. כמו כן, אנו מוודאים שחומרי העיטום יכולים לעמוד בלחץ חשמלי גבוה פי שניים. למה? כי לפעמים יש עליות פתאומיות במתח החשמלי. צריך להיות מערכת הגנה שתמנע מהעליות האלו לחדור למעטפת.
המקומות בהם נוצרות בעיות
החלק החלש ביותר הוא בדרך כלל המקום בו החוטים נכנסים למנורה. שקע רגיל? זה לא יספיק. הוא יכשל במהירות בסביבה לחה. במקום זאת, אנו משתמשים בחיבורים איכותיים ובצינורות עם שכבת דבק. זה יוצר אטימה טובה שמונעת מהלחות לחדור לחלקים הפעילים של המנורה.
טיפ מקצועי: יש להקפיד על חוטי החשמל. יש לוודא שהמים לא יצטברו על החוטים. אם המים יישארו שם, הם ימצאו דרך לחדור למעטפת. זה תמיד קורה.
המציאות
בואו נהיה כנים: אף אטימה אינה קבועה. מנורות אינפרא-אדום מתחממות, ואז מתקררות. ההתרחבות וההתכווצות התמידיות גורמות לשבירה של האטימות הזולות. לכן יש לבדוק את המנורות כל שישה חודשים. כמו כן, אם מעלים את ההספק של המנורה כדי שהיא תתחמם מהר יותר, זה יגרום ללחץ גדול יותר על חומרי העיטום. חשוב לוודא שהמערכת של קירור תהיה יעילה, כדי שהמעטפת לא תתעוות מהחום. איזון הוא הכל.