שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
הרעיון של התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה עם תקרות גבוהות נשמע נהדר… אך יש דבר אחד שצריך לזכור: חדרי אמבטיה הם למעשה חדרי אדים. מים וחשמל הם שילוב מסוכן. אם הלחות תגיע למקומות שאסור לה להגיע אליהם, עלולים להיווצר קצרים חשמליים. אי אפשר פשוט להתקין שם נורה רגילה ולקוות לטוב – צריך מערכת שמתאימה לתנאי הלחות הגבוהים.
המאבק נגד האדים
אנו משתמשים במעטפות קוורץ שסגורות היטב, כדי שהחוטים של הנורה יישארו יבשים. הטריק האמיתי נמצא בנקודה בה החוטים יוצאים מהצינור – אנו משתמשים בחומרי אטימה שעמידים בחום גבוה.
למה? כי אם אדים יחדרו לתוך הנורה, החוטים יישברו מיד. זה יגרום לבעיות חמורות.
אנו גם בוחרים חומרים שלא מאבדים את יכולת האיטום שלהם גם כשהם מכוסים בטחינה. המטרה היא שהחשמל יישאר במקומו, גם כשהחדר מלא באדים.
חוטים שעמידים לאורך זמן
חיבורים זולים לא יעבדו כאן. אנו משתמשים במעטפות שעמידות ללחות, כדי שהחיבורים יישארו מוגנים.
והחוטים? אנו משתמשים בחומרי בידוד מסיליקון. פלסטיק רגיל נוטה להישבר לאחר מספר פעמים של חימום וקירור, אך סיליקון עמיד בפני זה.
בנוסף, בבקשה, השתמשו במפסק GFCI – זה הכרחי. אם יהיה דליפה, המפסק יכבה את החשמל באופן מיידי, כדי שאף אחד לא ייפגע.
חום, לחות וחלודה
זו הבעיה הקשה. נורות בעלות הספק גבוה נהיות חמות מהר מאוד, אך שאר החלקים של הנורה נשארים קרים. ההבדל בטמפרטורה גורם להיווצרות טחינה באזורים הקרים.
אם אין אוורור תקין או שכבת הגנה נגד חלודה, השלד המתכתי יתחיל להחליד. וכשהחלודה תפגע בחלקים שמחזיקים את הנורה, ההגנה שלנו נעלמת. עליכם לעקוב אחר החלקים האלה – אם הם נראים פגומים, יש לתקן אותם. זו פרט קטן שיכול לשמור על בטיחות הנורה.