כיצד לשמור על הרטבות המזון באמצעות חימום אינפרא-אדום של הלוגן
האם שמתם לב שהתנורים הרגילים פשוט מייבשים את כל המזון? זה קורה מכיוון שהם מחממים קודם את האוויר. האוויר, בתורו, לוקח את הלחות מהפני השטח של המזון. זו תהליך איטי מאוד.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו משתמשים ברכיבי אינפרא-אדום של הלוגן כדי לדלג על האוויר לגמרי. במקום לחכות שהאוויר יתחמם, רכיבים אלו פולטים קרינה באורך גל קצר ישירות אל המזון. כך ניתן להגיע לטמפרטורה האידיאלית במהירות, והלחות בפני השטח נשארת שם.
הסוד בתוך הצינורות
בתוך צינורות הקוורץ יש חוט טונגסטן וגז הלוגן. הגז מאפשר לטונגסטן להימצא במצב פעיל תמיד, כך שהנורה לא נשרפת מיד כשהטמפרטורה עולה.
אך הדבר המעניין הוא שניתן לשלוט בזרימת האנרגיה. אין צורך רק להפעיל/לכבות את המכשיר – ניתן לשלוט בעוצמת הקרינה שפוגעת במזון. זה הרבה יותר מדויק.
הפרטים הטכניים (והקשיים)
אנחנו משתמשים בקוורץ ברמת טוהר גבוהה, כיוון שהוא מאפשר לאור האינפרא-אדום לעבור דרכו בלי להיחסם. לצורך החיבורים, אנחנו משתמשים בחיבורים מסוג R7s או SK15 – הם עמידים ולא ייפלו אם המכשיר ירעד.
יש גם אפשרויות אחרות: קוורץ שקוף מאפשר חימום מקסימלי. אך אם צריך לשמור על הלחות בצורה מסוימת, ניתן להשתמש בקוורץ מצופה שיעביר את החום לאורך גל בינוני.
יש עם זאת בעיה: צינורות אלו מייצרים כמות אדירה של חום בחלל קטן, מה שמצוין לשמירה על גודל התנור. אך הצינורות נהיים חמים מאוד. אם לא יהיה אוורור נכון, החיבורים יישרפו. אל תהססו לוודא את זרימת האוויר.
כמה טיפים למהנדסים
אם אתם מחברים את הרכיבים האלו לתנור אדים, השתמשו במנהל PID ובתרמוקפל מהיר.
רכיבי הלוגן כמעט שאינם מציגים עיכובים – הם עוברים ממצב של אפס למצב של מאה במהירות. זה אומר שניתן לשלוט בחום ברמת מילישניות. בעוד שהאדים אחראים על הלחות, האינפרא-אדום שומר על הטמפרטורה בדיוק במקום הנכון. זה פשוט עובד.